פסק-דין בתיק ע"פ 30597/06

1.         לפנינו ערעור על גזר-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' לי-רן), בת"פ 2717/06, מיום 27.9.06, בגדרו הושתו על המשיבים העונשים שלהלן: 4 חודשי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר על-תנאי ביחס לעבירות התפרצות או גניבה, וכן 2 חודשי מאסר על תנאי באשר לעבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

2.         המשיבים - שניהם תושבי אזור הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית - הורשעו, על בסיס הודאתם, בעבירות של גניבת רכב, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, החזקת כלי פריצה לרכב ושהייה בלתי חוקית. סיפור המעשה, כפי שגולל במסגרת גזר הדין, כולל בתמצית את העובדות הבאות: ביום 16.6.06, בשעות הלילה, עת שהו המשיבים שלא כדין בישראל, בהיותם מצוידים בכלי פריצה מתאימים, שברו את מנעול הדלת של רכב שחנה בשכונת גבעת משואה שבירושלים, כמו גם את מנעול ההגה ואת מנעול ההצתה שלו, דחפוהו על מנת להניעו עד לוואדי סמוך, אלא שלאחר שזוהו על-ידי השוטרים שהוזעקו למקום, נסו מן הזירה, זאת - חרף קריאות לעברם כי יעצרו. משיב 2 נתפס לאחר מרדף קצר, בעוד שמשיב 1 נלכד יומיים לאחר מכן.

3.         שמענו רוב קשב טענות הצדדים מזה ומזה. בא-כוח המערערת הדגיש בפנינו את חומרת המעשים, תוך שעתר להשתת ענישה חמורה הרבה יותר מזו שנגזרה על המשיבים בבית משפט קמא. בהתחשב בנתונים דלעיל, כך טען בא-כוח המערערת, שומה על בית המשפט להתעלם מהנסיבות האישיות של המשיבים. מן העבר השני טענו לפנינו באי-כוח המשיבים כי אין המדובר כאן במקרה המצדיק התערבות בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ששקלה את מכלול הגורמים הנחוצים לשם עריכת מלאכת גזירת הדין, אף זאת - בגדר מתחם הסבירות וההלימות המקובל בעניינים כגון דא.

4.         דעתנו אינה נוחה מגזר הדין נשוא הערעור, במידה המחייבת התערבותנו, בהיותו בעל מסר הרתעתי שלילי כלפי המשיבים וגונבי רכב פוטנציאלים אחרים, ובכלל זה לאלה שנכנסים שלא כדין לישראל מתחומי יהודה ושומרון ורצועת עזה לתכלית עבריינית זו. עסקינן בפרשה חמורה.  אמנם, המשיבים הודו בביצוע העבירות בהזדמנות הראשונה ואף הביעו חרטה על כך. זאת ועוד, המשיבים צעירים בשנים, עתידם עוד לפניהם, ולגרסתם עשו כן בשל מצוקה כלכלית. דא עקא, שבסופו של יום נוטה כף המאזניים לחומרת הדין. ודוק, שני עבריינים שחברו יחדיו לחצות את קו הגבול ללא היתר, נקטו באופן מודע ומתוכנן בסדרת פעולות פליליות חמורות, נשאו עמם כלי פריצה, פרצו לרכב, דרדרו אותו לתהום, והגם שכבר זוהו בקלקלתם - נסו כל עוד נפשם בם.

5.         אכן, ענישה אינה עניין שבהלך רוח שרירותי. בנוסף, לא נסתרת מעינינו הפסיקה הרלבנטית, התוחמת, במידת מה, את מסגרת הענישה המקובלת בהינתן נסיבות מסוימות. ברם, שיקול הדעת השיפוטי, המותאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה בנפרד, מותיר בפנינו כר פעולה ומחשבה נרחב. והנה, לפנינו משיבים שלא דין להם ולא דיין (אלא אך לאחר שנתפסו), שחלף הטבת מצבם הכלכלי הקשה במעשים קונסטרוקטיביים הנעשים לאור היום (במובן המטאפורי), אף אם כרוך הדבר בקושי ותוך מאבק קיומי לא פשוט, ביכרו את השיטה העבריינית האלימה והמסוכנת, שלא בכדי מיושמת לרוב בשעות החשיכה, בהסתר, ותוך כניסה שלא  כדין לשטח מדינת ישראל.

6.         משכך, שלום הציבור, רכוש הציבור ושלטון החוק נזעקים, שמא החזק והנועז בפלילים הוא שיכתיב לחברה שומרת חוק את הכללים. לצער כולנו, רבים מדי הם מקרי גניבות הרכב, רכוש יקר ביותר לבעליו, ומאידך, מעטים מדי הם המקרים בהם נתפסים אותם גונבי רכב. באווירה קשה זו נדרש, אפוא, מסר תקיף וחד-משמעי, כזה שירתיע עבריינים, בפועל ובכוח, באשר הם, מלשוב לסורם. אך בכך אין די. נייחל, כי אותו המסר אף יופנם כמסר של תקווה מזווית עינם של המשיבים הספציפיים שלפנינו, כמסר הפותח צוהר לשיקום וחזרה למוטב - שכן זוהי תכליתו האחרונה.

7.         אשר על כן, ובהכירנו בכלל הנקוט בידינו שאין זו דרכן של ערכאות הערעור למצות הדין עם נאשמים, באנו לכלל דעה ומסקנה, כי באיזון הראוי בין כלל האינטרסים המנוגדים , יש להתערב בגזר הדין שניתן על-ידי בית משפט קמא ולהעמיד את עונש המאסר בפועל של המשיבים על 9 חודשים (החל מיום מעצרם בתיק זה) חלף עונש המאסר בפועל שהשיתה הערכאה הדיונית. שאר חלקי גזר הדין המקורי יוותרו על-כנם.           

ניתן היום י"ג בתשרי, תשס"ז (5 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים ובאי-כוחם.

3

סגן נשיא                                שופט                                      שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: